עד כמה הכלבים שלנו דומים לנו?

הכלב , הוא בעל תכונות אנושיות יותר מאשר תכונות כלביות! כמות הולכת וגדלה של מחקרים מראים זאת, ובעלי כלבים רבים לא מופתעים כלל, יתרה מזאת, מחזקים את הטענה.

תהליך הביות של הכלב שינה אותו בצורה דרמטית עד כדי כך שכיום הכלב ואביו הקדמוני - הזאב נתפסים ע"י חוקרים רבים כבעלי חיים שונים. יש מי שיאמר שהאדם "קלקל" את הכלב כבעל חיים עצמאי והפכו לחיה התלויה לגמרי באדם וחסרת יכולת להסתדר לבדה. אישית אני מבין את הטענה הזו אולם לא מסכים איתה, ורואה את ההתפתחות הזו באור חיובי.

אני בהחלט מאמין שהכלב הפך לבעל חיים בעל תכונות אנושיות רבות:

כלבים יכולים לקרוא הבעות פנים, לגלות קנאה, להביע אמפתיה ואפילו לצפות בטלוויזיה. הם "אספו" את ההתנהגויות "דמויות האדם" הללו במהלך ההתפתחות שלהם מהזאבים לחיות בית, דבר שלדברי המומחים, התרחש לפני בין 11,000 ל- 16,000 שנים . החיים לצד האדם הובילו את הכלב לסגל לעצמו ממש "התנהגות מראה" להתנהגותו של האדם.

טענה: הכלבים יודעים להבחין בין בני אדם "טובים" ובני אדם "רעים". ממש כפי שאנחנו, בני אדם,  צופים באנשים אחרים, מאזינים להם ומחלקים אותם "לטובים ורעים" או "נחמדים ולא נחמדים", כך גם הכלבים.

מחקר חדש בוחן תגובתם של כלבים להתנהגותם של אנשים – כלבים חולקו לשלוש קבוצות :

קבוצת כלבים אחת צפתה באדם הזקוק לעזרה, באדם שעזר לו ובאדם נייטרלי שלא היה מעורב בנעשה.
קבוצת כלבים שניה צפתה באדם הזקוק לעזרה, באדם שסירב לעזור לו ואדם נייטרלי שלא היה מעורב בנעשה.
קבוצה שלישית קבוצת בקרה שלא עברה כל התנסות.
עם סיום הפעילות, החוקרים הציעו לכלבים חטיף. בקבוצה הראשונה הכלבים העדיפו את הממתק שהציע להם האדם שעזר על פני זה שהציע להם האדם הניטרלי. ואילו בקבוצה השנייה הכלבים העדיפו את הממתק שהציע להם האדם הניטרלי על פני החטיף שהציע להם האדם שסירב לעזור. מתברר שהכלבים בחרו צדדים והחליטו להתעלם מאדם או להתייחס אליו על פי ההתנהגות שלו.
ומה לגבי דמיון אישי בין כלב ספציפי לבעליו?

מחקר נוסף נערך על ידי צמד פסיכולוגים, מייקל רוי וניקולס כריסטנפלד, מאוניברסיטת קליפורניה,  והתפרסם בכתב עת של החברה הפסיכולוגית האמריקאית (Psychological Science), עולה כי אנשים בוחרים לעצמם חיות מחמד הדומות להם:

במהלך המחקר צולמו 45 כלבים: 25 גזעיים ו-20 מעורבים. גם בעליהם צולמו בנפרד. כל אחד מהאנשים צולם מהחזה כלפי מעלה, כאשר הוא לבש מה שרצה ועשה הבעות כרצונו. כל כלב צולם מקדימה כאשר התמונה הראתה את מלוא גופו. גם הכלבים עשו הבעות כרצונם.
אחר כך הראו ל- 28 בוחנים אובייקטיבים את התמונות ,באופן שלצד כל תמונה של בעל כלב, הניחו תמונה של כלבו ותמונה של כלב אחר. השופטים נתבקשו לנסות ולשדך כל כלב עם בעליו האמיתי. התוצאות היו די מוחלטות, לפחות לגבי הכלבים הגזעיים, נמצאו 16 התאמות, כולם של כלבים גזעיים ובעליהם. לעומת זאת, השופטים לא הצליחו להתאים ולו כלב מעורב אחד לבעליו. מה זה אומר? הפסיכולוגים מאוניברסיטת קליפורניה טוענים כי זה מוכיח, חד וחלק, כי אנחנו בוחרים את הכלבים שלנו - דומים לנו, כבר בעת הרכישה. כאשר אתה בוחר בגור של כלב גזעי, הם אומרים, אתה יודע בדיוק כיצד הוא ייראה כשיגדל. מכאן גם נובע שההתאמה בין הכלבים ובעליהם אינה מתרחשת במהלך החיים המשותפים.

מניסיוני בעבודה עם בני נוער ומתבגרים ברור לי שבני האדם בוחרים את הגזע המועדף להם לפי הסטטוס שאותו גזע מייצג לפי תפיסות חברתיות. לדוגמא גזעים כמו הפיטבול והאמסטף נתפסים כגזעים מסוכנים ולכן הם בדרך כלל אהודים על בני נוער שסביבתם הביאה אותם להבין שכוח ומסוכנות אלה תכונות שימשכו אליהם כבוד והערכה.

אולם זהו נושא חשוב אחר שאליו אתייחס במאמר נפרד.